עו"ד שלי אדרי זילברברג

מסורבי גט

סרבנות גט היא אחת הבעיות המורכבות והכואבות ביותר במערכת המשפט הישראלית, המשלבת בין דיני משפחה, הלכה יהודית וזכויות אדם בסיסיות. תופעה זו, הפוגעת בעיקר בנשים אך לעיתים גם בגברים, יוצרת מצב בו בני זוג נותרים כלואים בנישואין שהגיעו לקיצם, ללא יכולת להמשיך בחייהם ולבנות עתיד חדש. עורכת הדין שלי אדרי זילברברג, המתמחה בדיני משפחה ובייצוג מסורבי גט, מביאה גישה ייחודית המשלבת מקצועיות משפטית עם רגישות אנושית, תוך הבנה עמוקה של המורכבות ההלכתית והרגשית הכרוכה במצבים אלה. 

מאמרים מקצועיים
0
השקעה בכל לקוח
% 0
פרסומים במדיה
0

מי הם מסורבי גט? 

מסורבי גט הם בני זוג המעוניינים להתגרש, אך בן/בת הזוג מסרב/ת לתת או לקבל את הגט, ובכך “לוכד/ת” אותו במערכת הנישואים. לפי ההלכה היהודית, נישואים אינם יכולים להסתיים ללא מתן גט מהבעל. מצב זה נפוץ יותר בקרב נשים, שכן אישה מסורבת גט לא יכולה להינשא מחדש ולהיות מוגדרת כעגונה.  

כאשר הבעל מסרב לתת גט, האישה נותרת "אסורה" מבחינה הלכתית ואינה יכולה להינשא שנית או לקיים קשר זוגי חדש ללא השלכות חמורות. נתוני בתי הדין הרבניים מצביעים על מאות מקרים פעילים של סרבנות גט, כאשר חלקם נמשכים שנים ארוכות. 

מה ההבדל המהותי בין מסורבת גט לעגונה? 

ההבחנה בין עגונה למסורבת גט היא קריטית להבנת הפתרונות האפשריים. עגונה היא אישה שבעלה נעלם, נמצא בחו"ל ללא קשר, חולה נפש או מחוסר הכרה, ולכן אינו יכול פיזית או משפטית לתת גט. לעומתה, מסורבת גט היא אישה שבעלה נמצא, בריא וכשיר, אך מסרב במודע ומתוך בחירה לתת לה גט. ההבחנה חשובה משום שהפתרונות המשפטיים שונים לחלוטין – במקרי עגינות מחפשים דרכים הלכתיות להתיר את האישה, בעוד שבמקרי סרבנות גט מפעילים אמצעי לחץ ואכיפה על הסרבן. 

סרבנות גט

מדוע בני זוג מסרבים לתת גט – המניעים הסמויים והגלויים? 

המניעים לסרבנות גט מגוונים ומורכבים. במקרים רבים מדובר בניסיון סחיטה כלכלית, כאשר הבעל מתנה את מתן הגט בוויתורים על זכויות רכוש, מזונות או משמורת ילדים. לעיתים הסרבנות נובעת מרצון לנקמה ומטרתה לגרום סבל לצד השני. ישנם מקרים בהם הסרבן מאמין באמת ובתמים באפשרות לשלום בית, למרות שהקשר הגיע לקיצו. במקרים אחרים, בעיקר של נשים המסרבות לקבל גט, המניע הוא רצון להמשיך לקבל מזונות אישה, שכן אלה מופסקים עם הגירושין. 

אילו סנקציות חריפות מוסמך בית הדין הרבני להטיל? 

חוק בתי דין רבניים מעניק סמכויות נרחבות להטלת סנקציות על סרבני גט. ראשית, ניתן לשלול רישיון נהיגה לתקופה של עד שנה. שנית, בית הדין רשאי להטיל עיקולים על חשבונות בנק ונכסים, להגביל יציאה מהארץ ולבטל או למנוע חידוש דרכון. שלישית, ניתן למנוע מסרבן גט לעסוק במקצועות המוסדרים בחוק כגון עריכת דין, רפואה או ראיית חשבון. במקרים חמורים במיוחד, בית הדין מוסמך להורות על מאסרו של סרבן הגט, ואף להחזיקו בצינוק אם ימשיך בסירובו. 

האם ניתן לזכות בפיצויים כספיים משמעותיים בגין סרבנות גט? 

התשובה חיובית. מאז פסק הדין התקדימי משנת 2003, בתי המשפט לענייני משפחה מכירים בסרבנות גט כעוולה נזיקית המזכה בפיצויים. השופט מנחם הכהן קבע אז כי סרבנות גט מהווה "התעללות נפשית הנמשכת שנים רבות" ופסק פיצויים של כ-450,000 ₪. מאז ניתנו פסקי דין רבים הפוסקים פיצויים בסכומים של עשרות עד מאות אלפי שקלים, בהתאם למשך הסרבנות, עוצמת הנזק הנפשי והתנהגות הסרבן. חשוב לציין כי לעיתים עצם איום בהגשת תביעה כזו מביא את הסרבן לשנות את עמדתו. 

כיצד עוזרת עורכת דין שלי אדרי זילברברג למסורבות גט? 

עורכת הדין שלי אדרי זילברברג מביאה לייצוג מסורבות גט שילוב ייחודי של ידע משפטי מעמיק, הבנה של המערכת ההלכתית ורגישות אנושית. היא מלווה את לקוחותיה בכל שלבי ההליך, החל מניסיון להגיע להסכמות בדרכי נועם, דרך הפעלת סנקציות בבית הדין הרבני ועד הגשת תביעות נזיקין בבית המשפט. הגישה המקצועית שלה מתמקדת במציאת פתרון מהיר ויעיל, תוך שמירה על כבוד הלקוחה ומזעור הנזק הנפשי. משרדה מתמחה גם בניסוח הסכמי ממון וקדם נישואין המונעים מראש את האפשרות לסרבנות גט. 

מה קורה כאשר סרבן הגט נמצא בחו"ל? 

כאשר סרבן הגט בורח לחו"ל, המצב מסתבך משמעותית. בית הדין הרבני יכול להפעיל "שיימינג" – פרסום שמו ותמונתו של הסרבן בקהילות יהודיות בחו"ל. ישנם ארגונים בינלאומיים המסייעים באיתור סרבני גט ובהפעלת לחץ חברתי עליהם. במקרים מסוימים ניתן להגיש תביעות משפטיות במדינה בה שוהה הסרבן. עם זאת, האכיפה הבינלאומית מוגבלת וקשה, ולכן חשוב לפעול מהר ולמנוע את היציאה מהארץ ברגע שמתגלים סימנים לכוונת בריחה. 

האם גברים יכולים להיחשב כמסורבי גט ומהן זכויותיהם? 

בהחלט כן! למרות שהתופעה נפוצה פחות, ישנם גברים מסורבי גט שנשותיהם מסרבות לקבל את הגט. ההבדל המהותי הוא שגבר מסורב גט יכול, בתנאים מסוימים, לקבל "היתר מאה רבנים" המאפשר לו לשאת אישה נוספת. בנוסף, ילדים שייוולדו לו מאישה אחרת לא ייחשבו ממזרים. עם זאת, היתר כזה ניתן רק לעיתים נדירות וכרוך בהליך מורכב הכולל הסכמה של מאה רבנים משלוש מדינות והפקדת גט וכתובה עבור האישה הראשונה. 

מהם הכלים המשפטיים המונעים סרבנות גט מראש? 

המניעה המוקדמת היא המפתח. הסכם ממון או הסכם קדם נישואין המנוסח נכון יכול לכלול סעיפים המגנים מפני סרבנות גט. למשל, קביעת תוספת מזונות של 25% לכל שנת עיכוב בגט, או התחייבות לפיצוי כספי משמעותי במקרה של סרבנות. חשוב שההסכם יעמוד במבחן ההלכה ולא ייחשב כ"גט מעושה". כמו כן, מומלץ לכלול מנגנון בוררות מוסכם מראש ולקבוע מועדים ברורים למתן הגט במקרה של פרידה. 

אילו ארגונים מובילים מסייעים למסורבות גט בישראל? 

מספר ארגונים פועלים למען מסורבות גט. "יד לאישה" הוא הארגון הגדול והוותיק ביותר, המפעיל מוקד ארצי (1800-200-380) ומציע ייצוג משפטי בבית הדין הרבני. "מבוי סתום" משלב טיפול פרטני עם פעילות ציבורית לשינוי חברתי ומציע תמיכה נפשית וקבוצות תמיכה. הארגונים מספקים ייעוץ משפטי ראשוני בחינם, ליווי בהליכים וסיוע כלכלי במקרי מצוקה. חשוב לפנות אליהם מוקדם ככל האפשר לקבלת הכוונה מקצועית. 

האם ילדים שנולדו למסורבת גט ייחשבו ממזרים? 

זוהי אחת ההשלכות החמורות ביותר של סרבנות גט. אם מסורבת גט תביא ילד מגבר יהודי אחר בעודה נשואה הלכתית, הילד ייחשב "ממזר" על פי ההלכה. משמעות הדבר היא שהילד וצאצאיו לדורות לא יוכלו להינשא ליהודים רגילים, אלא רק לממזרים אחרים או לגרים. זוהי טרגדיה אנושית קשה המשפיעה על דורות. לעומת זאת, ילדים שנולדו לגבר מסורב גט מאישה אחרת אינם נחשבים ממזרים, מה שמדגיש את חוסר השוויון ההלכתי בתחום זה. 

כיצד משפיעה סרבנות גט על חיוב המזונות? 

סרבנות גט משפיעה משמעותית על נושא המזונות. מצד אחד, כל עוד האישה נשואה היא זכאית למזונות אישה מבעלה, מה שיכול להוות מנוף לחץ על בעל סרבן. מצד שני, אם האישה תקיים קשר עם גבר אחר היא עלולה להיחשב "מורדת" ולאבד את זכותה למזונות. בתי הדין לעיתים קובעים מזונות מוגדלים כסנקציה על סרבנות גט. חשוב לציין שתשלומי מזונות ילדים אינם מושפעים מסרבנות הגט וממשיכים להשתלם כרגיל. 

מסורבים לגט

מהן הזכויות הכלכליות המיוחדות של מסורבת גט? 

מסורבת גט זכאית למספר זכויות כלכליות ייחודיות. ראשית, היא ממשיכה להיות זכאית למזונות אישה כל עוד היא נשואה, גם אם חיה בנפרד מבעלה. שנית, אם עברו שנתיים מאז שהבעל נעדר או נמצא בחו"ל ללא הסכמתה ואינו משלם מזונות, היא נחשבת להורה עצמאי וזכאית להטבות מס והטבות נוספות. שלישית, היא עשויה להיות זכאית לפטור מתקופת אכשרה לקצבת זקנה. רביעית, במסגרת תביעת נזיקין היא יכולה לזכות בפיצויים משמעותיים על הנזק שנגרם לה. 

מתי כדאי לפנות לעורכת דין ולא לחכות עוד? 

הזמן הוא גורם קריטי בהתמודדות עם סרבנות גט. ככל שמתחילים לפעול מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים להצלחה. יש לפנות לעורך דין מיד כשמתגלים סימנים ראשונים לסרבנות או סחיטה. המתנה ממושכת עלולה לחזק את עמדת הסרבן ולהקשות על הפתרון. עורך דין מנוסה יכול להפעיל מגוון כלים במקביל – משא ומתן, הליכים בבית הדין הרבני, תביעות בבית המשפט ולחץ ציבורי. חשוב לבחור עורך דין בעל ניסיון ספציפי בתחום סרבנות גט. 

מהו תפקיד הטוען הרבני בהליכי סרבנות גט? 

הטוען הרבני ממלא תפקיד מכריע בהליכי גירושין בבית הדין הרבני, במיוחד במקרי סרבנות גט. בעוד שעורך דין רגיל מתמחה בחוק האזרחי, הטוען הרבני בקיא לעומק בהלכה היהודית, בפסיקות הרבניות ובדרך התנהלות בתי הדין. הוא יודע כיצד לנסח טיעונים בשפה ההלכתית, להביא ראיות ממקורות תורניים ולשכנע את הדיינים. במקרי סרבנות גט מורכבים, שיתוף פעולה בין עורך דין מנוסה כמו שלי אדרי זילברברג לטוען רבני מומחה יכול להביא לתוצאות מיטביות. הטוען הרבני יודע גם לזהות מתי ניתן להפעיל כלי לחץ הלכתיים ומתי יש חשש לגט מעושה. 

איך מזהים סימני אזהרה מוקדמים לסרבנות גט עתידית? 

זיהוי מוקדם של פוטנציאל לסרבנות גט יכול למנוע סבל רב. סימני אזהרה כוללים התנהגות שתלטנית ומניפולטיבית במהלך הנישואין, איומים מילוליים כגון "לעולם לא אתן לך גט", שימוש בילדים ככלי מיקוח, היסטוריה של אלימות נפשית או פיזית, וניסיונות לבודד את בת הזוג מתמיכה משפחתית. כאשר מתחילים הליכי גירושין, סירוב להגיע לדיונים, העלאת דרישות בלתי סבירות שמשתנות כל הזמן, או ניסיונות לגרור את ההליכים ללא סיבה הם אינדיקציות ברורות. במקרים כאלה חיוני לפנות מיד לייעוץ משפטי מקצועי ולתעד כל התנהלות חשודה. 

מה המעמד המשפטי של הסכמי גירושין שנחתמו תחת איום סרבנות? 

הסכמי גירושין שנחתמו תחת לחץ של סרבנות גט מעוררים שאלות משפטיות מורכבות. מצד אחד, בית המשפט מכיר בכך שסרבנות גט היא סוג של כפייה שיכולה לפגום בהסכם. מצד שני, ביטול הסכם כזה עלול להחזיר את המצב לנקודת ההתחלה ולהאריך את הסרבנות. הפסיקה קובעת שיש לבחון כל מקרה לגופו – מה היה היקף הלחץ, האם היה ייצוג משפטי הולם, והאם הוויתורים היו בלתי סבירים לחלוטין. במקרים מסוימים ניתן לתקן חלקים מההסכם מבלי לבטלו כליל. חשוב לתעד את הנסיבות בזמן אמת ולשמור ראיות לכפייה. 

סרבנות גט והסכם גירושין

כיצד משפיע מעמד סוציו-אקונומי על היכולת להתמודד עם סרבנות? 

המעמד הסוציו-אקונומי משפיע דרמטית על היכולת להתמודד עם סרבנות גט. נשים ממעמד כלכלי גבוה יכולות להרשות לעצמן ייצוג משפטי איכותי, טיפול נפשי ותמיכה במהלך התקופה הקשה. לעומתן, נשים ממעמד נמוך נאלצות להתמודד עם קושי כפול – הסרבנות עצמה והעדר משאבים להילחם בה. חלקן תלויות כלכלית בבעל הסרבן, מה שמחליש את כוח המיקוח שלהן. הארגונים החברתיים מנסים לגשר על הפער באמצעות סיוע משפטי בעלות מופחתת, אך המשאבים מוגבלים. חשוב שהמדינה תגביר את התמיכה הציבורית במסורבות גט מכל השכבות. 

מהן ההשלכות על ילדים הגדלים בצל סרבנות גט? 

ילדים החיים במשפחה עם סרבנות גט סובלים מנזקים נפשיים משמעותיים. הם חשופים לקונפליקט מתמשך בין ההורים, לאווירה של מתח ועוינות, ולעיתים משמשים ככלי במאבק. ילדים רבים מפתחים בעיות התנהגות, קשיי למידה, חרדות ודיכאון. הם עלולים לחוש אשמה, כאילו הם אחראים למצב, או לפתח נאמנויות סותרות כלפי ההורים. המצב מחמיר כאשר אחד ההורים משתמש בילדים כדי להעביר מסרים או ללחוץ על הצד השני. טיפול פסיכולוגי לילדים הוא הכרחי, וחשוב להרחיקם ככל האפשר מהסכסוך המשפטי. בתי הדין והמשפט צריכים לתת דעתם במיוחד על טובת הילדים במקרים אלה. 

איך מתנהלת מסורבת גט בחגים ובאירועים משפחתיים? 

החגים והאירועים המשפחתיים מציבים אתגרים מיוחדים למסורבות גט. השאלה מי יהיה עם הילדים בחג, האם להגיע לאירועים משפחתיים משותפים, וכיצד להסביר את המצב לקרובים – כל אלה יוצרים מתח נוסף. נשים רבות מרגישות מבודדות, במיוחד באירועים כמו חתונות או בריתות, שם מעמדן הלא ברור בולט. חלקן נמנעות מאירועים כדי להימנע משאלות מביכות או מפגישה עם הבעל הסרבן.  

מומלץ לבנות מערכת תמיכה חזקה, להכין תשובות מראש לשאלות צפויות, ולא להתבייש לבקש עזרה. הקהילה והמשפחה המורחבת יכולות למלא תפקיד חשוב בתמיכה או לחילופין בהפעלת לחץ על הסרבן. 

מסורבי גט

 

כיצד מתמודדת מערכת המשפט עם ריבוי תיקי סרבנות גט? 

מערכת המשפט בישראל מתמודדת עם עומס הולך וגדל של תיקי סרבנות גט. בתי הדין הרבניים מטפלים במאות תיקים פעילים, ובתי המשפט לענייני משפחה רואים עלייה בתביעות נזיקין. העומס גורם להתארכות ההליכים, מה שמחמיר את סבלן של מסורבות הגט.  

ישנם ניסיונות לייעל את המערכת באמצעות הקמת מסלולים מהירים למקרים דחופים, הכשרת דיינים ושופטים בנושא, ושיפור התיאום בין הערכאות. עם זאת, הבעיה המבנית של סמכויות מפוצלות בין בתי הדין לבתי המשפט ממשיכה לסבך את הטיפול. נדרשת רפורמה מקיפה שתיתן מענה הולם לבעיה הגוברת. 

מה ההבדלים בין סרבנות גט במגזרים שונים בחברה הישראלית? 

סרבנות גט קיימת בכל המגזרים אך מתבטאת אחרת בכל קהילה. במגזר החרדי, הלחץ החברתי על סרבן גט חזק יותר, אך גם הסטיגמה על גרושה חמורה יותר. במגזר הדתי-לאומי יש מודעות גוברת לבעיה ונכונות רבה יותר להשתמש בכלים משפטיים. במגזר החילוני, רבים אינם מודעים להשלכות של סרבנות גט עד שנקלעים למצב. בקהילות המזרח, המסורת המשפחתית עשויה לשחק תפקיד בהפעלת לחץ או להיפך – בתמיכה בסרבן. בקרב עולים חדשים, חוסר היכרות עם המערכת המשפטית מקשה על ההתמודדות. חשוב להתאים את הטיפול למאפייני הקהילה הספציפית. 

כיצד נראית חקיקה מתקדמת למניעת סרבנות גט בעתיד? 

הצעות חוק שונות מנסות להתמודד עם תופעת סרבנות הגט. חלקן מציעות להרחיב את סמכויות הסנקציה של בתי הדין, כולל אפשרות לפסוק פיצויים ישירות בבית הדין. הצעות אחרות דוחפות לחיוב זוגות להסדיר מראש את נושא הגט בהסכם קדם-נישואין. יש המציעים הקמת "בית משפט משפחתי אחוד" שיטפל בכל ההיבטים כולל הגט. רעיונות מתקדמים כוללים רישום אזרחי של נישואין וגירושין במקביל לדתי, או אימוץ מודל של "גט על תנאי" הניתן בעת הנישואין. כל שינוי חקיקתי נתקל בהתנגדות מצד גורמים דתיים ודורש איזון עדין בין ההלכה לזכויות האדם. 

מהן דרכי ההתמודדות הפסיכולוגיות למסורבות גט ותיקות? 

מסורבות גט ותיקות, הנמצאות במצב שנים רבות, זקוקות לאסטרטגיות התמודדות ייחודיות. הטיפול הפסיכולוגי מתמקד בבניית חיים משמעותיים למרות המגבלות, פיתוח זהות עצמאית שאינה מוגדרת רק דרך הסטטוס המשפחתי, ועיבוד האבל על החיים שלא התממשו. טכניקות כמו מיינדפולנס, CBT וטיפול קבוצתי הוכחו כיעילות. חשוב לטפל בתסמיני הפוסט-טראומה, לבנות רשת תמיכה חזקה ולמצוא משמעות וסיפוק בתחומי חיים אחרים – קריירה, התנדבות, יצירה. המטרה אינה השלמה עם המצב אלא חיים מלאים למרות המאבק המתמשך. 

סירוב לתת גט

מהי חובת הגילוי בקשר חדש כשאת מסורבת גט? 

מסורבות גט המתחילות קשר חדש ניצבות בפני דילמה – מתי ואיך לגלות את מצבן. מבחינה משפטית והלכתית, קשר כזה בעייתי ועלול להיחשב ניאוף עם כל ההשלכות. מבחינה אתית, יש חובה לגלות לבן הזוג הפוטנציאלי את המצב, שכן יש לכך השלכות על עתיד הקשר. הגילוי צריך להיעשות בשלב מוקדם יחסית, לפני שהקשר הופך רציני, אך לא בהכרח בפגישה הראשונה. חשוב להסביר את המצב בצורה ברורה, כולל ההשלכות האפשריות והמאמצים הנעשים לפתרון. רבות חוששות מדחייה, אך גילוי כנה מונע פגיעה עתידית קשה יותר. 

כיצד מנהלים תיק סרבנות גט מול בעל אלים? 

סרבנות גט במקרים של אלימות במשפחה מציבה אתגרים מיוחדים ודורשת טיפול זהיר במיוחד. הבטיחות הפיזית והנפשית של האישה היא בעדיפות עליונה. יש לתאם את הטיפול המשפטי עם גורמי הרווחה והמשטרה. צווי הרחקה והגנה חייבים להיאכף בקפדנות. בדיונים בבית הדין, ניתן לבקש הפרדה פיזית או דיון ללא נוכחות הבעל. התיעוד של האלימות חשוב לא רק לתביעה הפלילית אלא גם כעילה לחיוב בגט. הלחץ הפסיכולוגי כפול – הפחד מהבעל והסרבנות. חיוני ליווי של עובדת סוציאלית ותמיכה טיפולית אינטנסיבית. לעיתים דווקא האיום בהליכים פליליים יכול להניע את הבעל האלים לתת גט. 

מתמודדים עם סרבנות גט? פנו למשרד עו"ד אדרי זילברברג

סרבנות גט היא תופעה קשה הפוגעת בזכויות האדם הבסיסיות ביותר – החופש והכבוד. למרות המורכבות המשפטית וההלכתית, קיימים פתרונות וכלים להתמודדות עם המצב. עורכת הדין שלי אדרי זילברברג, עם ניסיונה העשיר וגישתה המקצועית, מסייעת למסורבות גט להשיג את חירותן בכבוד ובמהירות האפשרית. אם את או מישהי שאת מכירה נמצאת במצב של סרבנות גט, אל תחכי – פני לייעוץ משפטי מקצועי עוד היום. הזמן פועל לרעתך, והפעולה המהירה היא המפתח לחירות. צרי קשר עם משרד עורכי דין אדרי זילברברג לקבלת ייעוץ ראשוני וליווי מקצועי בדרך לחופש ולחיים חדשים. זכרי – את לא לבד במאבק הזה, ויש דרך לצאת מהמבוי הסתום של סרבנות גט. 

שאלות נפוצות:

במקרים נדירים וקיצוניים, ניתן לנסות לבטל את הקידושין מלכתחילה. זה קורה כאשר מוצאים פגם מהותי בטקס הקידושין, כגון עדים פסולים או חוסר גמירות הדעת. לאחרונה היו מקרים בודדים בהם בתי דין פרטיים ניסו לבטל קידושין של מסורבות גט ותיקות, אך בתי הדין הרבניים הרשמיים אינם מכירים בהחלטות אלה. הליך ביטול קידושין הוא מורכב ביותר, דורש ראיות חזקות ולרוב אינו מצליח. לכן אין להסתמך עליו כפתרון מרכזי. 

כאשר הבעל איבד את כשירותו המשפטית לאחר הנישואין ולא הספיק לתת גט, האישה הופכת לעגונה. המצב מורכב במיוחד שכן אין אפשרות לכפות גט על אדם שאינו כשיר משפטית. בית הדין הרבני בוחן כל מקרה לגופו ומחפש פתרונות יצירתיים. לעיתים ממנים אפוטרופוס שיוכל לפעול בשם החולה, אך זה תלוי במצבו הספציפי ובשאלה האם היה רצון ברור לגירושין לפני האירוע הרפואי.

הנזק הנפשי של סרבנות גט הוא עצום וכולל דיכאון, חרדה, תחושת חוסר אונים וטראומה מתמשכת. חשוב לפנות לטיפול נפשי מקצועי מוקדם ככל האפשר. ארגוני הסיוע מפעילים קבוצות תמיכה המאפשרות למסורבות גט לחלוק את חוויותיהן ולקבל חיזוק הדדי. הטיפול צריך להתמקד בבניית כוחות התמודדות, שמירה על תפקוד יומיומי ובניית חיים משמעותיים למרות המצב. חשוב לזכור שמסורבות גט רבות הצליחו בסופו של דבר להשתחרר ולבנות חיים חדשים. 

הרשתות החברתיות שינו את פני המאבק בסרבנות גט. מצד אחד, הן מאפשרות למסורבות גט לחשוף את סיפורן, לגייס תמיכה ציבורית ולהפעיל לחץ חברתי על הסרבן. קמפיינים ויראליים הביאו לשחרור של מסורבות גט רבות. קבוצות תמיכה מקוונות מספקות עזרה ומידע נגיש. מצד שני, החשיפה הציבורית עלולה לגרום לסרבן להתבצר בעמדתו מתוך עקשנות, או להשיב בהשמצות נגד האישה. יש גם חשש משפטי שפרסומים מסוימים ייחשבו כלשון הרע. השימוש ברשתות דורש אסטרטגיה מחושבת ולעיתים עדיף להימנע מחשיפה עד שמוצו דרכים אחרות.