צוואות וירושות

מדוע כל כך חשוב לערוך צוואה בימינו? 

צוואה היא מסמך משפטי המאפשר לאדם לקבוע כיצד יחולק רכושו (ה"עיזבון") לאחר מותו. חשיבותה העליונה טמונה בכך שהיא מעניקה שליטה מלאה למצווה על גורל נכסיו. ללא צוואה, חלוקת העיזבון תתבצע על פי ברירת המחדל הקבועה בחוק הירושה, הידועה כ"ירושה על פי דין". הסדר זה לא תמיד תואם את רצונו האמיתי של הנפטר, את מערכות היחסים המורכבות במשפחה המודרנית או את צרכיהם הייחודיים של יקיריו. עריכת צוואה מונעת אי-ודאות, מאפשרת חלוקה מדויקת של הרכוש, ויכולה לחסוך ליורשים הליכים בירוקרטיים ומשפטיים סבוכים. 

מהי ירושה על פי דין ומי זכאי לרשת כשאין צוואה? 

ירושה על פי דין היא מנגנון ברירת המחדל של המדינה לחלוקת עיזבונו של אדם שנפטר מבלי להותיר אחריו צוואה תקפה. חוק הירושה קובע סדר קדימויות ברור, המבוסס על קשרי דם וקשר זוגי, המכונה "עקרון הפרנטלות" (שיטת האשכולות). על פי שיטה זו, היורשים מחולקים לשלוש קבוצות עיקריות: 

• פרנטלה ראשונה: ילדי המוריש וצאצאיהם (נכדים, נינים וכו'). 

• פרנטלה שנייה: הורי המוריש וצאצאיהם (אחים, אחיינים וכו'). 

• פרנטלה שלישית: הורי הוריו של המוריש וצאצאיהם (דודים, בני דודים וכו'). 

החוק קובע כי כל עוד קיים יורש אחד בפרנטלה קודמת, יורשים בפרנטלה מאוחרת יותר לא יירשו דבר. בן/בת הזוג של המנוח יורש/ת במקביל לילדים או להורים, וחלקו/ה בעיזבון משתנה בהתאם. 

מה ההבדל המהותי בין צוואה לירושה על פי דין? 

ההבדל המרכזי הוא השליטה. בירושה על פי דין, המחוקק הוא שמכתיב את זהות היורשים ואת חלקו של כל אחד מהם, על בסיס נוסחה קבועה מראש. לעומת זאת, צוואה היא הביטוי לרצונו האישי והחופשי של המצווה. היא מאפשרת לו לסטות מהסדר הקבוע בחוק, להוריש את רכושו למי שיחפוץ (גם אם אינו קרוב משפחה), לקבוע חלקים שונים לכל יורש, להדיר יורש מסוים, להציב תנאים לקבלת הירושה ואף להקדיש חלק מהרכוש למטרות צדקה. למעשה, הצוואה היא הכלי היחיד המבטיח שהחלוקה תתבצע בדיוק כפי שהמצווה התכוון. 

מהם ארבעת סוגי הצוואות המוכרים בחוק הישראלי? 

חוק הירושה מכיר בארבע דרכים בלבד לעריכת צוואה תקפה, ולכל אחת מהן דרישות צורניות מחמירות שהיעדרן עלול להוביל לפסילת הצוואה. 

• צוואה בכתב יד: זוהי צוואה שכולה, מתחילתה ועד סופה, חייבת להיות כתובה בכתב ידו של המצווה בלבד, ולשאת תאריך וחתימה בכתב ידו. 

• צוואה בעדים: זוהי הצוואה הנפוצה ביותר. היא נערכת בכתב (לרוב מודפסת) ונחתמת על ידי המצווה בפני שני עדים כשירים, המאשרים בחתימתם על גבי הצוואה שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו ושהוא חתם עליה מרצונו. 

• צוואה בפני רשות: צוואה זו נערכת בפני גורם שיפוטי או רשמי, כגון שופט, רשם לענייני ירושה, נוטריון או דיין בבית דין רבני. המצווה מוסר את הוראותיו בעל פה או בכתב, והגורם הרשמי מאשר את הדברים בפרוטוקול או באישור רשמי. 

• צוואה בעל פה (צוואת שכיב מרע): צוואה חריגה המיועדת למקרים קיצוניים, כאשר אדם נמצא על ערש דווי או מאמין באופן אובייקטיבי כי הוא עומד למות בקרוב. הוא מוסר את הוראותיו בעל פה בפני שני עדים, אשר מחויבים לערוך זיכרון דברים ולהפקידו אצל הרשם לענייני ירושה בהקדם האפשרי. 

מדוע צוואה בעדים נחשבת לאפשרות הנפוצה והבטוחה ביותר? 

צוואה בעדים נחשבת למועדפת על רבים, ובצדק. נוכחותם של שני עדים כשירים (שאינם נהנים מהצוואה) מחזקת משמעותית את תוקפה המשפטי. העדים מהווים הוכחה לכך שהמצווה היה צלול בדעתו, הבין את משמעות מעשיו וחתם על המסמך מרצונו החופשי, ללא כפייה או השפעה חיצונית.  

עריכת צוואה כזו, במיוחד בליווי של עורך דין מנוסה כמו עו"ד שלי אדרי זילברברג, מבטיחה שהמסמך ינוסח באופן ברור וחד-משמעי, יכסה את כלל הנכסים וההיבטים הרלוונטיים, ויעמוד בכל הדרישות הצורניות המחמירות של החוק. בכך, היא מקטינה באופן דרמטי את הסיכויים להגשת התנגדות מוצלחת בעתיד. 

באילו נסיבות עורכים צוואה בפני רשות? 

צוואה בפני רשות מתאימה למספר מצבים. למשל, כאשר המצווה מתקשה בכתיבה או בקריאה, או כאשר הוא חושש שיועלו טענות עתידיות לגבי כשירותו המנטלית. האופי הרשמי והמעמד המעין-שיפוטי של עריכת הצוואה בפני שופט או נוטריון, מעניק לה משנה תוקף וחזקת תקינות חזקה. הרשות מוודאת את זהות המצווה וגומרת בדעתה כי הוא מבין את משמעות הצוואה ועורך אותה מרצון חופשי. אישור הרשות מהווה ראיה חזקה לכשרות הפעולה, ומקשה מאוד על המנסים לטעון אחרת. 

מהי צוואה הדדית ומהם יתרונותיה וחסרונותיה? 

צוואה הדדית היא מסמך הנערך במשותף על ידי שני בני זוג, ובו הם מורישים את רכושם זה לזה, ולרוב קובעים גם מה ייעשה ברכושם לאחר מות שניהם (למשל, להוריש לילדיהם המשותפים). היתרון הגדול הוא ההדדיות וההסתמכות: כל צד יודע שבן זוגו לא ישנה את הצוואה באופן חד-צדדי, ובכך מובטחת זכותו של בן הזוג הנותר בחיים וכן זכויותיהם של יורשי המשנה (הילדים). החיסרון המרכזי הוא המגבלה על יכולתו של בן הזוג הנותר בחיים לשנות את הצוואה לאחר פטירת הראשון, מה שעלול ליצור קשיים אם הנסיבות בחייו משתנות באופן מהותי. 

מהן העילות הנפוצות ביותר להגשת התנגדות לקיום צוואה? 

הליך התנגדות לצוואה הוא הליך משפטי מורכב בו טוען צד מעוניין (לרוב, יורש פוטנציאלי שנושל מהצוואה) כי אין לתת תוקף למסמך. העילות המרכזיות הן: 

• פגמים צורניים: הצוואה אינה עומדת בדרישות הצורה הקבועות בחוק (למשל, חסרה חתימה, נכתבה על ידי אחר בצוואת כתב יד, אין מספיק עדים וכו'). 

• אי-כשירות המצווה: טענה כי בעת עריכת הצוואה, המצווה לא היה כשיר מבחינה קוגניטיבית או נפשית להבין את טיבה של צוואה, את היקף רכושו ואת זהות יורשיו. 

• השפעה בלתי הוגנת: כאשר נטען כי גורם כלשהו ניצל את תלותו, חולשתו או מצוקתו של המצווה כדי להשפיע עליו לכתוב צוואה לטובתו, באופן ששלל את רצונו החופשי. 

• מעורבות בעריכת הצוואה: כאשר אחד הנהנים (היורשים) מהצוואה היה מעורב באופן פעיל בעריכתה, החוק קובע חזקה לפיה הייתה כאן השפעה פסולה, וההוראה לטובתו עלולה להתבטל. 

מה מעמד הירושה של ידועים בציבור בישראל? 

המחוקק הישראלי הכיר במעמדם של "ידועים בציבור" – בני זוג המקיימים חיי משפחה ומשק בית משותף אך אינם נשואים – גם בהקשר של דיני הירושה. סעיף 55 לחוק הירושה קובע כי ידוע בציבור יורש את בן זוגו כאילו היו נשואים, וזאת בתנאי שבשעת מותו של המנוח איש מהם לא היה נשוי לאדם אחר.  

הכרה זו מעניקה הגנה משמעותית לבן הזוג הנותר בחיים ומבטיחה את זכויותיו, אך לעיתים קרובות דורשת הוכחה של עצם קיומם של יחסי "ידועים בציבור" בפני בית המשפט, מה שמדגיש את החשיבות של עריכת צוואה גם במערכות יחסים אלו. 

האם ילדים מנישואים קודמים זכאים לחלק בירושה? 

בהחלט. חוק הירושה אינו מבחין בין ילדים שנולדו במסגרת נישואים שונים. כל ילדיו הביולוגיים (או המאומצים) של אדם נחשבים ליורשיו החוקיים בדרגה ראשונה, וזכאים לחלק שווה בירושה על פי דין. מורכבויות עלולות להתעורר במשפחות "פרק ב'", כאשר יש רצון להבטיח גם את בן הזוג הנוכחי וגם את הילדים מהקשר הקודם. מצבים אלו מחייבים תכנון קפדני ועריכת צוואה, לעיתים צוואה הדדית, כדי ליצור איזון נכון בין כל הצדדים ולמנוע סכסוכים עתידיים בין בן הזוג הנותר לבין הילדים. 

האם קיים מס ירושה בישראל? 

נכון לשנת 2025, אין מס ירושה או מס עיזבון בישראל. חוק מס עיזבון בוטל בשנת 1981, ומאז, העברת נכסים בירושה אינה מהווה אירוע מס. עם זאת, יש לשים לב לחבויות מס עקיפות. לדוגמה, אם יורש מוכר דירת מגורים שקיבל בירושה, הוא עשוי להיות חייב בתשלום מס שבח, אם כי קיימים פטורים מסוימים בתנאים הקבועים בחוק. תכנון צוואה נכון יכול לעיתים לסייע גם בתכנון מס עתידי, במיוחד כאשר מדובר בנכסים מרובים או מורכבים. משרדה של עו"ד שלי אדרי זילברברג מעניק ייעוץ מקיף גם בהיבטים אלו. 

מהו צו ירושה ומהו צו קיום צוואה? 

אלו הם שני צווים שיפוטיים שונים הניתנים על ידי הרשם לענייני ירושה או בית המשפט, ומטרתם להצהיר מיהם היורשים החוקיים של הנפטר. 

• צו ירושה: ניתן כאשר המנוח לא הותיר אחריו צוואה. הצו מצהיר מיהם יורשיו על פי דין ומהו חלקו של כל אחד מהם בעיזבון. 

• צו קיום צוואה: ניתן כאשר המנוח הותיר אחריו צוואה. הצו מעניק תוקף משפטי מחייב לצוואה וקובע כי יש לפעול על פיה. 

שני הצווים הללו הכרחיים על מנת שהיורשים יוכלו לפעול ברכוש העיזבון, כגון העברת בעלות על חשבונות בנק, נכסי מקרקעין וזכויות אחרות. 

כיצד ממונה מנהל עיזבון ומהם תפקידיו? 

מנהל עיזבון הוא אדם או תאגיד הממונה על ידי בית המשפט לנהל את נכסי העיזבון עד לחלוקתם הסופית ליורשים. המינוי יכול להתבצע לבקשת היורשים, או שהמצווה עצמו יכול לקבוע בצוואתו מי ישמש כמנהל עיזבונו. תפקידיו כוללים: 

• כינוס נכסי העיזבון: איתור כלל הנכסים, הכספים והזכויות של המנוח. 

• סילוק חובות: תשלום חובות שהותיר המנוח, מתוך נכסי העיזבון. 

• ניהול שוטף: ניהול הנכסים (למשל, השכרת דירה) עד לחלוקתם. 

• חלוקת העיזבון: חלוקת יתרת הנכסים בין היורשים על פי צו הירושה או צו קיום הצוואה. 

מינוי מנהל עיזבון מומלץ במיוחד כאשר העיזבון מורכב, כולל עסקים, או כאשר יש חשש למחלוקות בין היורשים.